השכמה מוקדמת וזריזה - תכננו לחצות היום את הגבול וזה אומר קרוב ל 600 ק"מ. שוב הקטע של לרוקן את המקרר - לתת מה ששווה, לזרוק מה שלא ולהגיע לגבול עם פרפור בבטן. הפעם קצת יותר מנוסים אבל הקונדוקטור הרבה יותר קשוח. קודם הדרכונים ואחר כך מטר של שאלות. את רובן אנחנו מכירים והתכוננו אז אין בעיה. פתאום הוא מוסיף מאיפה אתם ואנחנו עונים כרגיל - באנו מקליפורניה. לא הוא אומר, איפה הבית שלכם. התשובה ישראל קצת מקלילה את האוירה אבל אין ויתורים. האיש נכנס לקראוון, פותח שרותים וארון, נכנס למקרר, בודק את המגירות שלא נשארה איזה עגבניה או מלפפון. משום מה הוא שואל אם התקשרנו למישהו היום. אני קצת מתבלבלת ומסבירה שהיום זה ראש השנה של היהודים והתקשרנו לכל המשפחה להגיד שנה טובה. עם זה נשבר הקרח לגמרי והאיש שכנראה שמע חדשות אפילו ריחם ואיחל דברים טובים.
לפני שמגיעים לחניון עוד מתעקשת על תפוח ודבש אז כבר עושים קניות ושוב המקרר מלא ואפשר לחגוג - ראש השנה הערב.
האש מפצחת זרדים...
התפוח בדבש מחכה
וכשהשמש שולחת את השנה שנגמרת למקום שצריך
אפשר לברך על השנה החדשה ולקוות שתהיה אחרת - רגילה וטובה
הברכות מתערבבות היטב בארוחה הנחמדת והטעימה.
התוכנית להמשך עוד בתהליכי גיבוש. הרעיון המרכזי הוא לטייל את החוף של ניו אינגלנד ולצורך זה אנחנו בוחרים חניון קרוב לחוף בניו המפשייר.
ביציאה מהחניון החלטנו לעצור ליד בריכות שמשכו את תשומת לבנו אתמול. אחת ההמלצות שיש לנו היא לראות קטיף של חמוציות שגדלות בים. אכן, מה שחשבנו נכון. בבריכות האלה מגדלים חמוציות ואתמול ראינו איך מכונות גורפות אותם מעל המים. היום, הגענו לפני הפועלים אז רק ראינו את הבריכות עם מה שנשאר מהאסיף של אתמול.
ככה נראים הצמחים לפני שמציפים אותם
ככה זה נראה אחרי שמציפים
וזה השלט של המגדלים
כרגיל, הדרך ארוכה היא ורבה אז יוצאים מוקדם. השמש זורחת אבל ממש קרררר. העננים פשוט יושבים על הכביש ומסביב.
השלכת כבר בשיאה והצבעים יפיפיים. עכשיו אנחנו על הכבישים הגדולים אז רואים, אבל קצת רחוק.
צחוקים איתנו, ראינו משאית ענקית מובילה בית, לא קראווילה, ממש בית גדול. התלהבנו אבל עד שהתארגנתי על המצלמה, המשאית כבר ממלאה דלק ורואים רק את הבית.
צהרים מאוחרים והנה השלט. איך תמיד זה משמח אותנו להצליח לתפוס אותו.
אחרי צהרים מגיעים לחניון. שמחים לגלות שהוא מאד מסודר ובאופן מפתיע, כי העונה עומדת להסתיים בעוד פחות משבועיים, החניון ממש הומה אדם וזה תמיד יותר נחמד - השיחות נקשרות ומכירים אנשים.
מחר נחליט מה עושים מחר
Comments