על האופנוע, יחסית מוקדם, יוצאים לכיוון האי. אומרת יחסית מוקדם גם כי אנחנו קמים לאט וגם כי נראה לי שבארצות קרות שעות ההשכמה הן יותר מאוחרות. נעשה נעים בחוץ רק לקראת 11.
האי נמצא כ 200 ק"מ מאיתנו אז לפחות בהלוך נוסעים על הכביש המהיר. הכי נכון היה לעבור במעבורת אבל במרכז המבקרים אמרו שהיא בשיפוצים כבר הרבה זמן.
מעונן ואפור אבל בנובה סקוטיה הדשא ירוק והבתים מאד דומים
באמצע הדרך תופס אותנו גשם. דודי אומר נעצור בתחנת דלק ונלבש את המעילים. תחנת דלק לא היתה ועד שאני מחליטה להוציא ידים ולצלם כבר בקושי רואים. אמנם היה חזק אבל כמעט לא נרטבנו.
כשיורדים מכביש המהיר הדרך נהיית יותר נחמדה ודי מהר מגיעים לגשר. הוא פשוט עצום.
האורך בערך 9 מייל והוא יורד לשני איים בדרך ועולה חזרה. ענק
מלמעלה פשוט כביש לאינסוף, משני צדדיו ים
מצא חן בעיני להסתכל לאחור - העננים נראו כמו הרים מושלגים
בסוף יש יבשה ורואים את העיר הקרובה.
מכוונים למרכז המבקרים ומקבלים מפה טובה עם מסלול מומלץ וחיוך מתפעל - כמה מרחוק הגענו עד אליהם וכמה חבל שאנחנו לא נשארים לכמה ימים,
עיירה קטנה ונחמדה,
ברור שהיא צריכה מגדלור, בכל זאת קצה העולם
קפה וסנדוויץ ויאללה למסלול שנתנו לנו. די מהר אנחנו מגלים שזהו מסלול נוף מסומן
תחנה ראשונה היא עיירת דייגים שמומלץ בה לאכול לובסטר. באנו שבעים ויש גם פעילות קהילתית בקיץ.
חוף מאד יפה במיוחד שעכשיו שעת השפל והים חלק כמראה.
פתאום היה גם בית כחול. ממש יוצא דופן על הרקע הקבוע של הבתים הלבנים/אפורים. נחמד
ממשיכים על המסלול המסומן ובנקודה הבאה יש ירידה לחוף
כל אחד עושה את הפוזה שלו
עוד קצת מסתובבים רואים כמה יפה החול/האדמה האדומה שמגיעה עד לים וממשיכים
מפתיע, אותי לפחות, שאנחנו על הכביש לאורך הים וכמעט הכל שדות חקלאיים. נראה שלא מתפרנסים כאן מדייג.
נראה שהשדות מגיעים ממש עד לחוף
ואולי סתם לא ראינו את הסירות
ראינו עוד לאורך המסלול אבל מתחיל להיות מאוחר ויש עוד הרבה דרך אז מסובבים את האף ומתחילים לחזור על הכביש הראשי, ממנו העיירות כבר נראות הרבה יותר עירוניות
ויש גם חוות בודדות
הדרך חזרה ארוכה ואותי היא התישה. סיכמתי את עניין הנסיך - עשינו וי. המלצתי למטיילים אחרי - אין צורך.
Commentaires