top of page
תמונת הסופר/תEsti Klein

עיר יפה ושמה Camdan

היעד להיום הוא Camdan hills stste park. למעשה, אנחנו חוזרים דרומה לאורך החוף המרכזי שהעיר נמצאת באמצע שלו, בדרכים שכבר מכירים ועולים לעיר שנמצאת במקום גבוה מעל הים. עוצרים במרכז ודבר ראשון מגיע לנו קפה ומשהו לארוחת בוקר. בייגל קפה נראה הכי מבטיח וכמקובל בבוקר מאוחר של יום ראשון, עומדים בתור רבע שעה. אבל יש, קפה טוב וביגל מזה מבטיח.

שבעים ורגועים מתפנים לסיבוב קטן בעיר הנחמדה ונראה שממש נפלנו על הצנטרום.
























רק מקיפים את צומת הרחובות ורואים את כל המוסדות החשובים של העיר ולפחות ממבט מהיר, הם נראים ממש ותיקים.

ראשון היה בנין שקורא לעצמו האופרה אבל אם מסתכלים טוב הוא בעצם העיריה.

שני היה בניין הדואר המרכזי. קצת מפואר בשביל דואר, אבל כנראה שיש כאן כבוד לתחום.














ואחרונה בסיבוב היתה הכנסיה - ממש גדולה ומכובדת.









עולים על האופנוע לסיבוב בפארק הצמוד לעיר. מגיעים למעלה ומטיילים את ההקפה של הפסגה

החוף המפורץ והאיים הקטנטנים - מראה נהדר. במיוחד מרשים איך היער הצפוף כל כך מגיע ממש עד לים. פשוט יפה

עכשיו רואים את העיר. מבינה שהיא בכלל למטה, סמוך לים ולא במעלה הגבעה, כמו שנראה בהתחלה.













מטפסים עוד טיפה כדי לראות מקרוב איזשהו מבנה שעושה רושם של מגדל שמירה אבל לא הצלחנו לקרוא מה כתוב עליו.

והיתה גם שלכת שדודי מתלהב ממנה

כמה דקות התרגעות מול הים ואיך אפשר בלי ההוכחה

עכשיו צריך להזדרז הביתה, מחר נוסעים לקנדה, מה שאומר שצריך לחסל את כל מה שאסור לקחת וזה בעיקר אוכל.

דודי עושה מדורה מהעצים שקנינו ועוד לא הספקנו לשרוף, אולי נצליח לעשות עם הפחמים האלה את הבשר שתכננו לארוחת ערב. צריך לספר שעניין האש ליד ה RV מאד מקובל. עד כדי כך שלכל חלקה יש תמיד שולחן ומקום המועד למדורה - מעין חישוק ברזל שאפשר להדליק בה אש.





























בנתיים אני מרוקנת את המקרר והולכת לנסות לתת לשכנים. הזוג המבוגר הקרוב מסרב בנימוס והזוג הצעיר שיושב גם הוא ליד המדורה שמח מאד ומודה על הכל.

תוך כדי מתפתחת השיחה. אותם מעניין מאיפה אנחנו - אין בעיה לספר והאנשים תמיד מופתעים. אותי מעניין מה הם עושים כאן כל כך הרבה זמן כי לפני צורת ההתארגנות של הקראוון רואים שהסידור הוא לתקופה ארוכה .

המבוגרים מספרים שהם הגיעו לכל הקיץ (5 חודשים), להיות ליד הנכדים שנמצאים במיין. בחורף הם מעבירים את הקראוון לפילדלפיה כדי להיות ליד הנכדים שם. הצעירים סיפרו שזה הבית שלהם, אחרי שמכרו את ביתם בקולורדו. מענין להכיר אנשים בעולם.

זהו, אנחנו ערוכים כמיטב יכולתנו למעבר הגבול לקנדה ואפשר ללכת לישון.

15 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

コメント


bottom of page